למה הדרך שבה אתם לומדים למבחנים בעצם הורסת לכם את הציון (ואיך לתקן את זה)

כולנו מכירים את התסכול הזה:
אתם יושבים בבית, פותרים 20 תרגילי מתמטיקה בנושא שנלמד היום בכיתה.
הכל זורם, התשובות תואמות לפתרונות בספר, ואתם מרגישים שהחומר יושב אצלכם בכיס הקטן. נכון?

אבל אז מגיע המבחן.
אתם מסתכלים על השאלה הראשונה ופתאום... "בלאק-אאוט". מוחלט.
אתם יודעים שפתרתם עשרות שאלות כאלה בבית, אבל אין לכם מושג מאיפה מתחילים.

נשמע מוכר?
אתם לא לבד, וזו לא אשמתכם.
המדע קורא לזה "אשליית הידיעה", והיא נובעת משיטת התרגול שרובנו הורגלנו אליה כבר מאות ואפילו אלפי שנים, עוד מימי יוון העתיקה. פשוט לקח למדע המון זמן להוכיח מדעית כמה השיטה הזו שבורה..

הניסוי שזעזע את עולם החינוך

בשנת 2007, חוקרים בשם דאג רוהרר וקלי טיילור החליטו לבדוק בדיוק את התופעה הזו.
הם לקחו סטודנטים ולימדו אותם איך לחשב נפח של ארבע צורות גיאומטריות מורכבות (כאלה שאף אחד לא זוכר מהתיכון: טריז, ספרואיד, חרוט ספרי וחצי חרוט).

הם חילקו את הסטודנטים לשתי קבוצות:

• קבוצת התרגול ברצף (Blocked Practice):
  תרגלו נושא אחרי נושא.
  קודם כל השאלות על צורה א', אחר כך כל השאלות על צורה ב', וכן הלאה (בדיוק כמו ששיעורי הבית שלנו נראים).
• קבוצת התרגול המעורבב (Interleaved Practice):
  פתרו בדיוק את אותה כמות שאלות, אבל הן היו מעורבבות לגמרי.
  שאלה על חרוט, אחריה ספרואיד, אחריה טריז.

התוצאות היו לא פחות ממדהימות:

בזמן התרגול עצמו, קבוצת הרצף "קרעה" את הקבוצה המעורבבת.
הם הגיעו ל-89% הצלחה לעומת 60% בלבד לקבוצה השנייה.

הקבוצה שתרגלה ברצף הרגישה בטוחה בעצמה.
הקבוצה המעורבבת הרגישה מתוסכלת.

אבל... במבחן פתע שנערך שבוע לאחר מכן, התמונה התהפכה בצורה דרמטית:
קבוצת התרגול ברצף התרסקה וקיבלה ציון ממוצע של 20%.
לעומת זאת, קבוצת התרגול המעורבב שמרה על הידע וקיבלה ציון ממוצע של 63%!

למה "תרגול ברצף" הוא מלכודת?

כשאתם פותרים 20 תרגילים על אותו נושא, המוח שלכם עובר ל"טייס אוטומטי".
אתם לא באמת מתאמצים להבין איזו נוסחה צריך להפעיל, כי אתם יודעים שכל התרגילים בעמוד עוסקים באותה נוסחה.

במבחן אמיתי, לעומת זאת, השאלות מעורבבות.
האתגר האמיתי הוא לא רק להציב מספרים בנוסחה, אלא לזהות איזה כלי לשלוף מארגז הכלים.

כשאנחנו מתרגלים באופן מעורבב (Interleaving), אנחנו מאמצים את המוח ללמוד לזהות את סוג הבעיה. זה קצת יותר קשה בהתחלה, אבל זה מה שבונה קשרים עצביים חזקים שמונעים שכחה - ״בלאק-אאוט״.

הפתרון: איך לומדים כמו שצריך (בלי להשתגע)

הבעיה היא שלנהל תרגול מעורבב לבד זה כמעט בלתי אפשרי.
איך תדעו מתי לחזור אחורה? אילו שאלות לערבב? וכמה זמן צריך לעבור מאז שלמדתם את החומר?

כאן בדיוק נכנסת לתמונה הטכנולוגיה.

הכירו את מנוע הלמידה האדפטיבי של מילי.

לקחנו את עקרונות המחקר של רוהרר וטיילור, והפכנו אותם לאלגוריתם חכם שעובד בשבילכם.
ברגע שהתחלתם ללמוד, מילי לוקחת פיקוד על התרגול שלכם:

ערבוב חכם

המערכת לא תיתן לכם להירדם על ההגה.
היא תשלב תמיד שאלות מנושאים קודמים כדי לוודא שאתם יודעים לא רק לפתור, אלא גם לזהות את סוג השאלה.

למידה אישית (אדפטיבית)

מילי מזהה במה אתם טובים ובמה אתם מתקשים, ומרכיבה לכם תכנית לימודים ייחודית רק לכם. המערכת יודעת לזהות את הקשיים שלכם ולהכווין אתכם במה שאתם צריכים ומתי שאתם צריכים.

תזמון מושלם מבוסס זיכרון

האלגוריתם יודע מתי אתם עומדים לשכוח נושא מסוים, ויזרוק לכם שאלת רענון בדיוק ברגע הקריטי כדי לקבע את המידע לטווח ארוך.

אל תתנו למוח שלכם לעבוד עליכם עם "אשליית ידיעה".
תנו למנוע החכם של מילי לבנות לכם את מסלול הלמידה והתרגול המדעי והמדויק ביותר, ותראו איך הציונים שלכם במבחנים (ולא רק בשיעורי הבית) מזנקים למעלה בלפחות 23% עם תרגול של פחות משעה ביום!

מורים, מרצים או בעלי מוסד לימודים?

רוצים לצלול עמוק יותר לתוך הנתונים?

הירשמו כאן ותקבלו מצגת מקיפה שלא כדאי לפספס!

שאלות נפוצות (FAQ)